זה התחיל לפני שנה וחצי.....
היא כבר לא צעירה, בעצם היא השנה תחגוג 61. הכרנו לפני שנה וחצי. היא הגיעה לפגישת ייעוץ שיגרתית. במהלך הפגישה נחשפתי לאישה שכל חייה נסבו סביב בעלה. הוא היה האהבה הגדולה והראשונה שלה. הוא היה זה שמפרנס אותה. הוא זה שאיתו בילתה את מרבית חייה. אבל הוא גם זה שבגד בה. הוא זה שזנח אותה לטובת אישה צעירה יותר. הוא זה שעזב את הבית ועבר לגור עם אישה אחרת. הוא זה שהבריח את כל הכספים והרכוש שצברו ביחד. הוא זה שאליו היא מתחננת לכסף מידי יום, מידי שבוע.קבענו להתחיל לעבוד.
הסכמנו על הכל.
היא הייתה אמורה לבוא אחרי כמה ימים להתחיל את העבודה.
היקף המהלכים שיש לבצע הוא אדיר לאור התנהלות חסרת תום לב שלו לאורך כל השנים והבורות שלה שנבעה מתמימות ומכך שסמכה עליו בעיניים עצומות.
אז...לפני שנה וחצי, היא לא הגיעה לפגישה, היא התקשרה ואמרה שהיא חולה, לפגישה שנקבעה לימים שבאו לאחר מכן, היא גם לא הגיעה בטענה שהיא במצב לא טוב ולא פירטה.
הבנתי אז שהיא עוד לא בשלה. הבנתי שלמרות שהיא הגיעה אל המסקנה שאין לה אלטרנטיבה אלא לסיים את מערכת היחסים עם בעלה, הרי שאין לה את הכוחות לעמוד בכך, אין לה את תעצומות הנפש הדרושות.
הייתה לי תחושה שזה לא סוף פסוק.
הוא הרי נהג לומר לה שלמרות שהוא עם האישה אחרת, הרי שהיא האישה של חייו, ועימה הוא רוצה להזדקן. והבנתי שהיא תסכים עוד הרבה זמן שהוא ימשיך ללעוג לה ולעצור את חייה.
השבוע היא הגיעה.
היא לא באה לבד. הפעם היא באה עם חברה קרובה.
שוב פעם ישבנו, שוב קבענו מה עושים, שוב פעם סיכמנו את כל התנאים ואפילו היא חתמה על הסכם שכר טרחה.
לפגישה שהייתה קבועה אתמול. היא לא הגיעה.
אולי חולה, אולי עסוקה, אולי לא מספיק אמיצה.
יש לי תחושה שזה עוד לא נגמר. היא קבעה פגישה לשבוע הבא. יש לי תחושה שהפעם זה יהיה אחרת.
אני מקווה בשבילה שזה יהיה אחרת. אישה נפלאה שמגיע לה משהו הרבה יותר טוב בחיים האלה.
היום.....
כבר חודשיים שהיא אצלנו. אנחנו כל כך אוהבים אותה. הפכה לבת בית. יש בה משהו שגורם לנו להעניק לה יחס מיוחד. אולי האומץ שלה, אולי הסיכון שלקחה, אולי העובדה כי הצליחה להתגבר על פחדים, אולי מאחר ואנחנו מרגישים שבלעדינו היא אבודה....
היא עוברת איתנו תהליך מדהים.
היא כבר בן אדם אחר....היא התחזקה....היא מתחילה להבין מה היה ולאן עוד יש להגיע.
הוא כבר מדבר אחרת.....הוא כבר רוצה הסכם שיהיה הוגן.
הוא בלחץ אדיר מכל הפעולות שהיא נקטה כנגדו בערכאות השיפוטיות.....לפתע הכל השתנה.
החזרנו לה את השליטה לידיים.
החזרנו לה את הכבוד
הדלקנו לה שוב את האור בחייה.
גיל.
