שאפו ענק למשטרת ישראל. האמת - מפתיע !

אתמול הודיעה לקוחה שהיא רוצה להתאבד.

אלו הפעולות שביצענו:

1. פנינו בדחיפות למחלקה לשירותיים חברתיים בעיר בה היא מתגוררת. שם נאמר לנו שאין להם איך לעזור.

2. פנינו בדחיפות לפסיכיאטר המחוזי אשר השיב לנו שאם לא מדובר בהתקף פסיכוטי לא ניתן להורות על אישפוז כפוי.


3. פנינו למד"א על מנת שפסיכיאטר ישוחח עם הלקוחה טלפונית, אולם הם סירבו לעשות כן.

4. ניסינו במאמצים רבים לשכנע את הלקוחה להיבדק אצל פסיכיאטר או לגשת למיון בבית חולים, אולם גם זה לא הצליח.

5. הישועה הגדולה הגיעה מצד משטרת ישראל. כן כן...אתם קוראים נכון  - משטרת ישראל. 

• התקשרנו למוקד 100. 
• התייחסו ברצינות הראוייה לעובדות שסיפרנו. 
• לקחו מאיתנו את כל הפרטים שלנו לבירורים ועדכונים.
• הם הבטיחו לשלוח ניידת לברר מה מצבה של הלקוחה. 
• כעבור שעה-שעתיים לא הצליחו לאתר את הלקוחה, שוב ביקשו מאיתנו פרטים של קרובי משפחה אולי שראו אותו. 
• רק באחת עשרה בלילה הצליחו לאתר אותה, ולשוחח איתה. 

ההתייחסות של משטרת ישראל  הדהימה אותי. 

דווקא הגורמים המטפלים באנשים במצוקה (פסיכיאטר מחוזי, אגף הרווחה) אין להם את הכלים והיכולות לתת מענה למצבים שכאלה. 

ודווקא המשטרה, אשר טוענים כלפיה שהיא לא מגיעה בזמן, ושתלונות של אזרחים נופלים בין הכיסאות ולא זוכים למענה, נתנה שירות מעולה במקרה הזה. 

משטרת ישראל - שאפו.

גיל

המתח בין האמוציונאל לרציונל

בטח תגידו שאני הוזה, או לא תאמינו, אבל אתמול קרה דבר מופלא. באותו היום ממש, שתי נשים, אשר החליטו בשנתיים האחרונות לחזור לשלום בית עם בעליהם, לאחר שפתחנו עבורן תביעות והן דרשו למחוק את התביעות, ביקשו את הייצוג שלנו בשנית.

כאשר שתיהן הגיעו , כל אחת בנפרד, סיפרה על כל הדברים הטובים שהיא שמעה עלינו. אחת דיברה על השירות והמקצועיות, השנייה סיפרה על כך שהיא שמעה על הביטחון שאנחנו משרים, והן ביקשו שננהל להן את תיקי הגירושין שלהן.

אצל שתיהן פתחנו הליכים משפטיים. בשתיהן הצלחנו לתפוס את הסמכות בערכאה שמתאימה להן.

שתיהן, בהפרש של כמה חודשים, החליטו לתת הזדמנות חוזרת לבעל שלהן ולמערכת היחסים עימו.

כאשר לקוח שלנו מבקש לבחון אפשרות של שלום בית, אנחנו מאושרים בשבילו. יחד עם זאת תמיד מתעוררת מחלוקת. אנחנו דורשים וממליצים בחום לא למחוק את התביעות אלא לערוך הסכם שלום בית לחילופין גירושין, וזאת על מנת שלא יהיה צורך בהליכים משפטיים במידה ושלום הבית לא מצליח. מאידך הלקוח רוצה לחזור לחייו הנורמליים וחושב כי הכל יהיה וורוד, וקיים מתח בין האינטרס של הלקוח כפי שאנחנו רואים אותו ממקום רציונאלי לבין האמוציות של הלקוח.

למרות שדרשנו בתקיפות עריכת הסכם, שתיהן התעקשו על מחיקת התביעות בלא כל הסכם. אני תמיד אומר ללקוחות שאנחנו, עורכי הדין, יכולים רק להמליץ, אנחנו לא קובעים עבורם, והמילה האחרונה היא של הלקוח. זה החיים שלו.

וכך, למרות התעקשותנו, ובקשותינו , לא נערך הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, והתביעות אצל שתי הלקוחות נמחקו לבקשתן.

והינה אחת מהן התקשרה אתמול וסיפרה שבעלה הכניס לה אגרוף ושבר לה את הלסת, והיא מבקשת מאיתנו להוביל עבורה הליכי גירושין. והינה השנייה, ממש באותו היום, התקשרה אף היא, ואמרה ששלום הבית לא הצליח, והיא התגרשה, אבל כל העניינים נותרו פתוחים וכעת יש לתבוע את הגרוש שלה מחדש על הכל.

צירוף המקרים הזה הזוי.

הזוי עוד יותר שכאשר רוצים להתגרש, אנחנו האורים והתומים של הלקוח. וכאשר הלקוח רואה סיכוי לשלום בית, בן הזוג שלו הופך להיות האורים והתומים שלו.

גיל

רגע של נחת:)

.....מתוך ה"מדריך למתגרשים מתחילים" שנכתב על ידי

מתוך ה"מדריך למתגרשים מתחילים" שכתבתי לפני שנים אחדות ונמכר בצומת ספרים וסטימצקי.

תודות

תודה רבה להורי שהתגרשו זו מזה כאשר הייתי באמצע
כיתה ו'. כאשר הייתי בכיתה ח' חזרו והתחתנו שוב זה עם
זו (כשאני עומד איתם מתחת לחופה ברבנות). תודה
נוספת להורי על כך שערב גיוסי לצה"ל התגרשו שוב (כן,
בפעם השנייה). תודה להורי שכל אחד מהם, לאחר כמה
שנים, נישא שוב. במיוחד תודה לאבי שחי כיום, בנפרד
מאשתו החוקית (האחרונה), עם אישה נהדרת, בלא
נישואין, בעוד היא נשואה לאדם אחר.
תודה לבני משפחתי האחרים, אשר כמעט כל אחד מהם
התגרש או תכנן להתגרש או התחתן עם גרוש.
תודה לאשתי האהובה ובני משפחתה, אשר גם אם
תחפשו בזכוכית מגדלת, לא תמצאו שם ולו זוג אחד
מה אתה יודעים ... שהתגרש. עירקים
כאשר למדתי באוניברסיטת תל אביב, לקראת התואר
הראשון במשפטים, נכשלתי, בכל תקופת הלימודים, רק
פעם אחת. ניחשתם, זה היה במבחן אמצע בתחום "דיני
משפחה". למועד ב' למדתי כה קשה, וכה אינטנסיבי,
דבר אשר החדיר בי אהבה גדולה לתחום ולכן אני מבקש
להודות למרצה שנתן מבחן כל כך קשה שהכשיל מחצית
מהסטודנטים.
תודה גדולה אני חייב למרצה אחר שלי באוניברסיטה,
אשר באחד השיעורים סיפר לנו על פסק דין של בית הדין
הרבני אשר סירב לחייב בעל בגירושין, חרף העובדה כי
לקח את היד של אשתו ושבר אותה לשניים. לאותו שיעור
הביא עימו המרצה יד מלאכותית של בובה, עליה נוהגים
להציג בגדים בחלונות ראווה. המרצה אחז, בשתי ידיו,
בשני קצוות היד המלאכותית, הניפה אל על במאוזן ובבת
אחת הנחית את מרכזה על ברכו, וניפצה לרסיסים. אז,
באותו יום חם ומהביל, כאשר המזגנים שבקו חיים בכיתה
בה שהו 150 סטודנטים, הבנתי כי אני רוצה להיות עורך
דין בתחום דיני המשפחה.
תודה כמובן למאות הלקוחות שעברו במשרדי ושאלו את
השאלות שספר זה מבקש לתת עליהן תשובות.

גירושין בבית משפט באירן. קחו לעצמכם, שעה ורבע ותצפו בסרטון המרתק הזה. נראה ערכאי, לא צודק, מיושן, פנאטי, אבל אין לכם מושג כמה דמיון יש בין מה שקורה שם, במדינת החושך, לבין מה שקורה אצלנו. קחו נשימה עמוקה....וצאו לדרך.