איזה יום משוגע. בדרך כלל זה מפוזר על פני תקופה הסיפורים האלה, אבל אתמול, זה הגיע במכה אחת, תרתי משמע.
אני יושב במשרד, הם נכנסים זה אחר זה לפגישות ייעוץ.
אחד רואה חשבון. השני בעל חברת הייטק מצליחה, והשלישי, עובד הוא מהנדס חומרים.
הם בגילאי 40 - 50.
הם חיים עם אישה שממררת להם את החיים.
הם חווים צעקות, הם חווים השפלות, הם חווים מכות פיזיות (חלקם) והם לא יכולים להגיב כי ברגע שיגיבו הם יודעים שהם יהיו מאחורי סורג ובריח..
אצל אחד, זה התחיל אחרי הלידה של הילד השלישי. אצל השני, זה היה מיד לאחר החתונה - היא התהפכה לו. אצל השלישי, זה תמיד היה , עוד לפני הנישואין, וכל פעם הוא חשב זה יעבור (אם יעברו בית, אם יוולד עוד ילד...) אבל זה מעולם לא עבר, רק החמיר.
הביטחון העצמי שלהם נפגע. הערכה העצמית שלהם נפגעה.
הם יוצאים בבוקר לעבודה והם לא יודעים האם תחכה להם מזוודה עם הדברים האישיים שלהם והמנעול יוחלף.
הם לא יודעים מתי תהיה הסופה הבאה.
הם לא יודעים איזה דבר קטן ידליק אותה ויהפוך אותה עליהם.
הם לא רוצים להתגרש, אבל הם מבינים שאין להם חיים רגילים, מהם מבינים שהם חיים בסרט, היה להם חלום של משפחה, אבל כעת יש להם סיוט.
לכל אחד נתתי את העצות והפתרונות שמתאימים לו.
לאלו שחשבתי שיש עוד מה לעשות בשביל להציל את התא המשפחתי, נתתי הנחיות מסויימות.
לאלו חשבתי שאין כל סיכוי, ייעצתי אחרת.
ואני.....אני זוכר להוקיר תודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה